מטה קוגניציה: הגדרת המושג
מבוסס בעיקר על המאמר: Metacognition: An Overview / Jennifer A. Livingston (1997)
וכן גם על:
Metacognition: Definitions and Empirical Foundations / Douglas J. Hacker, The University of Memphis
(המאמר נימצא באינטרנט ונכתב אחרי
1995)
מטה קוגניציה - הקדמה
'מטה
קוגניציה' אחת המלים היותר נשמעות היום בפסיכולוגיה חינוכית. מטה קוגניציה היא
חשיבה ברמה גבוהה וכוללת פיקוח אקטיבי על מיומנויות חשיבה; תכנון, ניווט הבנה,
הערכת התקדמות, וכד', הן פעולות מטה קוגניטיביות. כבני אדם אנו עוסקים בפעילות מטה
קוגניטיבית כל יום ובהזדמנויות שונות על מנת לפתור בעיות, להתגבר על מכשולים,
להשיג מטרות ולהצליח בלמידה; כל התמודדות מלווה בפעילות מטה קוגניטיבית. האדם נתפס
לא רק כיצור חושב אלא גם כיצור המווסת עצמו, המסוגל להעריך עצמו ולכוון את התנהגותו כלפי מטרה ספציפית.
האדם הנו סוכן של חשיבתו; החשיבה אינה פשוט מתרחשת, (רפלקס) אלא היא נגרמת על
ידי האדם החושב; ניתן להדריכה ולנהלה במכוון, במודע ומתוך רצון. החשיבה נמצאת תחת
פיקוחו של האדם החושב.
במהלך
השנים הופיעו בספרות החינוכית והפסיכולוגית כמה הגדרות למטה קוגניציה, כולן מתארות
את אותן פונקציות בסיסיות: ניווט עצמי, פיקוח ניהולי (Executive Control ), ניהול החשיבה וכד'.
כולן מדגישות את תפקיד תהליכי הניהול המפקחים על- ומנווטים את התהליכים
הקוגניטיביים. נתבונן בקטע הבא:
נועה, תלמידה במכללה להכשרת מורים, יושבת בשיעור לפסיכולוגיה
קוגניטיבית ושומעת הרצאה בנושא: 'הכרה חברתית'. המרצה מגדירה את המושג 'קוגניציה
חברתית' ומצביעה על תיאוריות פסיכולוגיות שהתפתחו בתחום זה. בהקשר לכך התלמידה
נחשפת למושג חדש 'מסוגלות חברתית'. הנושא נראה לה קצת מסובך והיא עדיין לא מצליחה
למצוא דוגמאות שיבהירו לה במה המדובר. היא נזכרת שבשיעורי חינוך דיברו אתם על
מיומנויות חברתיות התורמות להסתגלות הילד לבית הספר, היא תוהה אם כאן מדובר על
משהו דומה. בעודה מאמצת את תשומת ליבה להקשיב, התלמידות היושבות לידה משוחחות על
מה שאירע לתלמידה אחרת 
מהכיתה שלא הופיעה
היום ללימודים. נועה מנסה שלא להקשיב להן ולהשקיע מאמץ נוסף להיות קשובה רק למה
שנאמר בכיתה. המאמץ הקוגניטיבי הנדרש ממנה גובר כאשר היא נזכרת באירוע מסוים בו
חוותה התעלמות מהחברה הטובה שלה בנושא שמאוד הציק לה, היא הרגישה שאף אחד לא מבין
את עמדתה, והנה גם החברה שלה אכזבה אותה. הזיכרון עולה בעקבות הדוגמאות שהמורה
נותנת בכיתה בכדי להמחיש 'רגישות חברתית'. היא מנסה להסיט את הקשב שלה מהר לשיעור
בכדי שלא לאבד את רצף הדברים. בנקודה זו המורה מכריזה על בוחן פתע בו היא מבקשת
לרשום כמה שורות על הקשר בין דידקטיקה ובין הנאמר בשיעור. נועה כבר יודעת שההבנה
שלה את הנושא שדובר בו בכיתה אינה טובה דיה, היא גם יודעת שבעקבות כך יקשה עליה
לקשר נושא זה להוראה כפי שהייתה רוצה, כמו כן היא שמה לב לזמן העומד לרשותה ויודעת
שלא יהיה לה מספיק זמן לחשוב ולפתח את הנושא ולכן עליה למהר ולעבוד.
הרבה מהמחשבות ומהרגשות שנועה חווה תוך כדי מאמץ לכוון את הלמידה שלה,
ניתן לתארם כמטה קוגניטיביים: ההכרה בכך שאינה מבינה, הגברת מאמצי ההקשבה שלה על
מנת לחסום גירויים מתחרים, השימוש שלה בזיכרון כדרך לחפש דוגמה לנאמר בכיתה,
הידיעה שלה שהצלחה בבוחן עשויה להיות בעייתית, ההתארגנות מול הזמן שניתן לה וכד'. פעילות
מטה קוגניטיבית נחשבת היום למרכיב מרכזי בלמידה יעילה.
פליבל (1979) טבע את המונח 'מטה קוגניציה' וגרם לכך
שתתפתח חקירה ענפה בתחום זה בעשרים – שלושים שנה האחרונות ועמה הגברת המודעות
לחשיבות המיומנויות המטה קוגניטיביות בלמידה וביכולת התמודדות עם בעיות.
מטה קוגניציה היא חשיבה על החשיבה של עצמי. חשיבה זו יכולה להתמקד בידיעה (מה אני יודעת
/ לא יודעת), במודעות למה שאדם עוסק בו באותו הרגע (מודעות לפעולה הקוגניטיבית
שאני מבצעת), או בתחושה לגבי המצב הרגשי / קוגניטיבי שלי. חשיבה מטה קוגניטיבית
אינה עולה מתוך המציאות החיצונית של האדם, אלא מקורה קשור לייצוגים המנטאליים של
מציאות זו אצל האדם: מה אדם יודע, איך הוא יודע, ואיך אדם מרגיש בהקשר זה. לכן
ההגדרה הפשוטה ביותר למטה קוגניציה היא 'חשיבה על חשיבה' או 'ידע וקוגניציה על תופעות קוגניטיביות'.
מטה קוגניציה - המודל של פליבל
ההתייחסות
הנפוצה ביותר למונח 'מטה קוגניציה' עוצבה, כאמור, על ידי פליבל (1979). לגביו מטה
קוגניציה מתייחסת למידע מטה קוגניטיבי (על משתנים אנושיים, על משתנים של
משימה ועל משתנים של אסטרטגיות), ולניהול מטה קוגניטיבי.
מידע מטה קוגניטיבי -
על אנשים: מידע על
למידה בכלל, על עיבוד מידע ועל עצמי כאדם שיודע, לומד ומעבד מידע (אני לומדת טוב
יותר מתוך קריאה, את המידע הזה קשה לזכור...).
על
משימות: הבנת המשימה ודרישותיה מהמערכת
הקוגניטיבית, למשל הידיעה ש - לוקח יותר זמן להבין קטע מדעי מאשר קטע סיפורי;
הידיעה שעל מנת להבין קטע נדרשת הפעלה של מיומנויות שונות מאשר על מנת ללמוד קטע
על פה, הידיעה שמשימה מסוימת היא קלה / קשה, לוקחת מעט / הרבה זמן ומאמץ.
על
אסטרטגיות: הכרתן של
אסטרטגיות קוגניטיביות ומטה קוגניטיביות וכן מידע לגבי האופן והזמן בו יש להפעילן.
למשל: הידיעה שסדר עוזר לזכירה של מספר גדול של אלמנטים וכד'.
- מה קורה כאשר ילד אינו מבין את ההבדל בין 'לזכור' ו
'להבין'?
הוא יפעיל אסטרטגיות שאינן מתאימות למשימה; הוא יהיה לומד לא יעיל.
מידע מטה- קוגניטיבי
נרכש בהדרגה כשם שכל ידע אחר נרכש.
פיקוח והכוונה (ניהול) מטה קוגניטיבים: השימוש באסטרטגיות מטה קוגניטיביות, או
בניווט מטה קוגניטיבי: תכנון, ניווט, והערכה, בכדי להשיג מטרה נבחרת. למשל: שאילת
שאלות (עצמית) כמבחן עצמי להערכת ידע נלמד. בעקבות שאילת שאלות יכולה הלומדת
להחליט שההבנה שלה את הטכסט שקראה אינה מספקת ובעקבות כך להחליט לקרוא שוב את
הטכסט. ניווט מטה קוגניטיבי מומחש גם בדוגמה הבאה:
תלמידת
תיכון מתיישבת ללמוד למבחן באנגלית, יש לה הכתבה. היא מתכננת את הלמידה שלה: היא
תקרא את המילים, תכתוב אותן, תקליט עצמה אומרת אותן, תשמיע לעצמה את המילים,
תכתוב, תבדוק מול הטכסט, את המלים השגויות היא תכתוב שוב, וכד'.
אלו הן פעילויות של הכוונה עצמית בלמידה. פעולות אלו
מתפתחות בד בבד עם התפתחות הידע המטה קוגניטיבי. התלמידה יודעת איך מתאים לה ללמוד
להכתבה, ניסיונה מכתיב לה כל פעם שכלולים אחרים בדרך הלמידה שלה. תלמיד יודע שהוא
לומד טוב יותר דרך דיון עם חברים, בעוד חברו מכריז שהדרך הטובה ביותר ללמוד בשבילו
היא - לבד.
ההכוונה המטה קוגניטיבית מערבת לעתים קרובות, ניסיון /
חוויה מטה קוגניטיבי/ת: התחושה שאני לא מבינה מה שאני קוראת תביא ל: קריאה מחודשת,
או, קריאה מהירה קדימה בתקווה שבהמשך זה יתברר, פנייה למישהו שמבין וכד'.
המודעות לחוויות פנימיות המלוות פעולות קוגניטיביות
תורמות לידע המטה קוגניטיבי שלנו ומשפיעות על ההכוונה העצמית שלנו. לילדים קטנים
ישנה פחות מודעות ל: עד כמה הם מבינים או זוכרים משהו.
על פי המודל של פליבל - היכולת האנושית לפקח על מגוון רחב של יוזמות קוגניטיביות (קשב
וריכוז, זיכרון, פתרון בעיות וכד') מתאפשרת מתוך הקשרים שבין: ידע מטה קוגניטיבי,
חוויות מטה קוגניטיביות, ואסטרטגיות מטה קוגניטיביות.
מטה קוגניציה, אם כן, מערבת פיקוח אקטיבי והכוונה
מתוזמנת של פעילות קוגניטיבית או תהליכים קוגניטיביים לקראת מטרה קוגניטיבית.
הכוונה, פיקוח ושילוב מוצלח של כלים קוגניטיביים יכולים לקבל צורות שונות: תכנון,
בדיקה, בחירה, הסקת מסקנות, שאילת שאלות (לעצמי), אינטרוספקציה, אינטרפרטציה של חוויה
מסוימת, שיפוט והערכת ידע (אישי) ביחס למשימה, וכד'. חשוב גם להבין שפעולות אלו הן
פעולות מודעות שעם הזמן והניסיון יכולות להפוך לאוטומטיות ובלתי מודעות.
כאן ראוי לציין שמיומנויות מטה קוגניטיביות ניתנות
לרכישה. כיום מוצעים למורה מגוון שיטות בהן ניתן לשלב הוראת החשיבה ובכלל זה גם
הוראה וקידום של מיומנויות מטה קוגניטיביות תוך מהלך השיעור הרגיל.